הטקסט הראשון שאני חושבת שנחשפתי אליו, אי אז בימים של תחילת המסע שלי ללימודי האימון וההתפתחות האישית. ועדין, בכל פעם שאני חוזרת אליו, אני מופתעת מחדש לגלות, עד כמה בארבע ההסכמות האלה, הפשוטות והבנאליות לכאורה, מסתתרת אמת חזקה ומשמעותית לכל אחד ואחת מאיתנו.
–
דון מיגואל רואיז מגלה בספרו "ארבע ההסכמות" את מקור האמונות המגבילות הגוזלות מאיתנו את השמחה ויוצרת סבל מיותר. לדבריו, אם אנו רוצים לחיות חיים של שמחה והגשמה, מה שנדרש לנו הוא בעיקר אומץ: להפר את כל אותם הסכמים שיש לנו עם עצמנו ועם הסביבה, המבוססים על פחד וגורמים לנו סבל, ולהתחיל לחיות חיים שונים לחלוטין, המבוססים על אומץ, פתיחות ואהבה.
– ארבע ההסכמות – של של דון מיגל רואיז, כל כך פשוט לכאורה, אך כל כך חכם, יפה ופוקח עיניים.
ההסכם הראשון: שמרו על טוהר המילה.
זהו ההסכם החשוב ביותר וגם זה שקשה ביותר לכבד. מילים הן כוח יוצר. במילים טמונה עוצמה רבה. מילה יוצרת תודעה, מציאות. להקפיד על מילותינו, בראש ובראשונה כלפי עצמנו, לא לפעול נגד עצמך, לא לשפוט, לא להאשים את עצמך, להימנע מביקורת עצמית ומשיפוטיות, ובהמשך לנהוג כך גם כלפי הסובבים אותנו.
ההסכם השני: אל תיקחו שום דבר באופן אישי.
לקחת דברים באופן אישי, זה ביטוי של האנוכיות שלנו, כי אנו חושבים שהכל נעשה בגללנו או עבורנו. אולם אנשים פועלים לפי הדברים שקיימים בתודעתם. לקחת באופן אישי זה לספוג את הפסולת שלהם ולהיות מושפע כל הזמן ע"י אחרים והסביבה. כאשר לא תיקחו שום דבר באופן אישי – תהיו חופשיים! לא יפגעו בכם, לא ירכלו עליכם ותהיו מחוסנים.
לפעול ממקום של חופש, של חרות שמאפשר ללב להיפתח ללא מורא.
ההסכם השלישי: אל תניחו הנחות.
קיימת בנו הנטייה האוטומטית להניח הנחות שונות ולהאמין לזה. כך אנו יוצרים בעיות. אנחנו מניחים שאנו יודעים מה האחר רוצה או איך עליו לנהוג. לוקחים זאת באופן אישי ויוצרים דרמות מיותרות . אם נפסיק להניח הנחות מוקדמות, נבדוק אותן, נשאל שאלות, נייצר בכך תקשורת ברורה ואפקטיבית עד כמה שאפשר.
במקום להניח הנחות, שגורמות לנו סבל, כדאי לשאול שאלות ולקבל הבהרות.
הסכם הרביעי: עשו תמיד כמיטב יכולתכם.
מיטב יכולתנו משתנה ואינו קבוע, אולם אם נמלא את כל ההסכמים, הוא ילך ויגדל עם הזמן. אם נפעל בחיינו מתוך תפיסה שאנו עושים את הטוב ביותר שאנו יכולים בכל רגע נתון, ולפעמים זה יותר ולפעמים זה פחות, אך זה הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות כרגע. זה מונע האשמה ושיפוט עצמיים ומגביר את הלהט לחיים. נהיה טובים לעצמנו ולאחרים ונפעל מתוך אהבת העשייה, מתוך חרות אישית, ללא ציפייה לתמורה.
